הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' חברת בטוח שירביט

החלטה

ביום 20.5.07 ארעה תאונת דרכים בה נפגע רכבו של התובע 1 (להלן גם "התובע"), רכב אאודי מ.ר. 2172451, המבוטח בביטוח מקיף אצל התובעת 2. התובעים טוענים כי רכב המבוטח על ידי הנתבעת, משאית מ.ר. 4315515, שהיה נהוג בעת הארוע על ידי מר אוחיון יורם, הוא הגורם לתאונה ולכן הנתבעת חבה בנזקי והוצאות התובעים עקב התאונה. הנתבעת הכחישה חבותה. בתיק נשמעו ראיות.

בהתאם לגרסת התובע, הוא עצר עם רכבו במפרץ חניה מימין לכביש בכניסה לעמק שרה בבאר שבע על מנת להוריד נוסע שהיה עמו ברכב, "טרמפיסט", שאת פרטיו אינו יודע. בכביש משמאל היה מחסום פלסטיק. בעת ירידת הנוסע, בעת שהרכב היה בעצירה מוחלטת, הרגיש לפתע חבטה בדלת האחורית של רכבו והרכב נגרר קרוב למאה מטרים. רק לאחר שצפר הבחין בו מר אוחיון ועצר את המשאית. רכבו של התובע נפגע בצדו השמאלי – אחורי, ליד הגלגל האחורי, כפי שנראה בתמונות שהוגשו. התובע טוען כי כפי הנראה מר אוחיון סטה ימינה לכוון המפרץ בו עצר התובע בשל מחסום הפלסטיק האמור. הוצגה הודעת התובע לתובעת 2 מיום 29.5.07, שם נרשמה אותה הגרסה: "הרכב חנה בצד הכביש במפרץ, משאית סטתה ממחסום בכביש ופגעה ברכב".

בהתאם לגרסת מר אוחיון, הוא אכן נסע בכביש וראה את התובע חונה במפרץ תחנת האוטובוס בצד ימין של הכביש. בהתאם לגרסתו: "אני חלפתי על פניו פתאום הרגשתי שמישהו נכנס לי במדרגה של המשאית. הוא הוריד נוסע ונתן מיד גז שמאלה. הוא התקרב אלי כשיצא שמאלה". הוא ציין כי נגרם למשאית נזק במדרגה הקדמית הימנית. הוא הכחיש כי סטה ימינה לכוון מפרץ החניה וטען כי נסע ישר. עוד ציין כי המחסום בכביש לא חסם את נתיב נסיעתו וגם היה "הרבה לפני כן". לאחר שנשאל כיצד נפגע רכב התובע בחלקו האחורי אם, כנטען, סטה בפתאומיות לכוון מר אוחיון, השיב כי "הוא עמד בסוף המפרץ". הוצגה הודעתו לנתבעת שם צויין: "רכב צד ג' הוריד נוסע בכניסה לעמק שרה מצד ימין באדום לבן אני חלפתי על פניו לפתע חזר לנסיעה צד ג' במהירות ופגע בי בצד ימני קדמי". הוא ציין כי לרכבו לא נגרם נזק.

לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים מסקנתי היא כי גרסת התובע לתאונה מסתברת יותר מגרסתו של מר אוחיון וכי האחריות לתאונה היא על מר אוחיון. מסקנתי זו מתבססת בעיקר על טיב ומיקום הפגיעות ברכבו של התובע. הרכב נפגע בצדו השמאלי האחורי, ממש ליד הגלגל האחורי והדלת האחורית שמאלית. מיקום זה של הפגיעה מתיישב עם גרסתו של התובע, על פיה עמד במקומו ומר אוחיון סטה לימינו ופגע בו מאחור, תוך שהוא גורר את רכבו מהגלגל האחורי מספר מטרים. מיקום הפגיעה אינו מתיישב עם גרסתו של מר אוחיון על פיה התובע הוא זה שסטה דווקא. אם היה התובע סוטה ומתפרץ בפתאומיות לכוונו של מר אוחיון שנסע, כנטען על ידו, ישר, משמאלו של התובע, ואף הספיק לחלוף על פני התובע, הרי שמיקום הפגיעות היה בצד השמאלי הקדמי של רכבו של התובע ולא בצד האחורי. גם מיקום הפגיעות ברכבו של מר אוחיון לא היה, בהתאם לגרסה זו, בצד הקדמי, אלא באמצע או בחלק האחורי. פגיעה של החלק האחורי של רכב התובע בחלק הקדמי של רכבו של מר אוחיון מתיישבת באופן הגיוני וסביר יותר עם מנגנון פגיעה של סטיית רכבו של מר אוחיון לכוון רכב התובע. אם רכבו של מר אוחיון חלף על פני רכבו של התובע לא ברור כיצד החלק האחורי של רכבו של התובע הוא זה שנפגע. עוד אציין כי התגלו מספר סתירות בין עדותו של מר אוחיון ובין טופס הודעתו: בהודעתו ציין כי רכב התובע חנה באדום לבן ולא ציין כלל כי מדובר במפרץ חנייה , לעומת עדותו, בה ציין כי מדובר במפרץ חנייה לאוטובוס. בהודעתו ציין כי לרכבו לא נגרם כל נזק, לעומת עדותו בה ציין כי נגרם נזק למשאית. כל אלו עוד מוסיפים משקל כנגד אמינות גרסתו.

לאור כלל האמור, אני מקבלת את התביעה. הנתבעת לא חלקה על סכומי הנזק שצוינו בכתב התביעה ולכן, בהתאם למפורט בכתב התביעה, הנתבעת תשא בנזקי התובע 1 בגין השתתפות עצמית בסך 3800 ₪ ובנזקי הנתבעת 2 בסכום של 13,099 ₪. לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל. בנוסף, תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד התובעים בשיעור 20% ומע"מ.

ניתנה היום, כ"א טבת תש"ע, 07 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.